|
ארגונים חברתיים-עסקיים בישראל
המחקר מפנה את תשומת הלב הציבורית לקטגוריה של ארגונים שלהם מטרות חברתיות, בדומה לארגוני המגזר השלישי אבל הם עושים שימוש במתודולוגיות עסקיות כדי להשיגן. התפתחות של ארגונים כאלה היא תופעה חדשה בארץ ובעולם שקיבלה תנופה לאור המשבר הכלכלי והמשבר בפילנתרופיה שבא בעקבותיו.
מדובר בשלושה סוגי ארגונים בעלי ישויות משפטיות שונות: ( 1) קואופרטיבים חברתיים; ( 2) עסקים חברתיים; ו- ( 3) פעילות עסקית במסגרת עמותות. המשותף לשלושת סוגי ארגונים אלה הוא הצורך שלהם לאזן בין מטרותיהם החברתיות, כגון שיקום נכים או העצמת נשים החיות בפריפריה, לבין יכולתם לעמוד בתנאי תחרות בשוק החופשי ולהיות רווחיים. אלה אם כן ארגוני כלאיים (ארגונים היברידיים) שהמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם מתמודדים תדיר עם המתח בין מטרותיהם החברתיות ופעילותם העסקית.
המחקר זיהה 212 ארגונים כאלה בישראל ובדק בדיקה מעמיקה 31 . הוא מצא שארגונים כאלה מוקמים "סביב" שלוש אוכלוסיות יעד: נוער מנותק, נשים בפריפריה ונכים. קטגוריה נוספת היא
קואופרטיבים למזון אורגני. המחקר מצא שארגונים המוקמים עבור נוער מנותק מוקמים לעתים קרובות במסגרת עמותות, בפעילותם הם מדגישים את הצד הטיפולי באוכלוסיית היעד, מחזורי המכירות שלהם נמוכים והם מתקשים לבנות לעצמם תשתית רווחית. ארגונים המוקמים על ידי או עבור נשים ונכים מדגישים יותר את הצד העסקי, מחזורי המכירות שלהם גבוהים יותר והם מצליחים לדווח על רווחים, תוך תשלום
משכורות הוגנות לעובדיהם. למרות המימדים הצנועים של תופעה זו כעת, אם נשפוט על הקורה בארצות אחרות, יש לה פוטנציאל פיתוח רחב, אם תזכה למדיניות ממשלתית תומכת ולהשקעות של תומכים שיהפכו מ"פילנתרופים" ל"משקיעים חברתיים". אתגר מיוחד עומד בפני המנהלים ארגונים כאלה, החייבים לבנות מערך ניהולי המתייחס למורכבות של סוג ארגונים זה.
החברה האזרחית בעיתות חירום
מלחמת לבנון השנייה העלתה את החברה האזרחית וארגוניה לכותרות, ועוררה את הדיון במספר שאלות מהותיות באשר לתפקידיהם של ארגוני המגזר השלישי ויחסיהם עם הממשלה והשלטון המקומי. כבר במהלך המלחמה, ואף יותר מכך לאחריה, עלו שאלות לגבי ההשפעה שתהיה לתקופה זו על הארגונים בטווח הבינוי והארוך. לשינויים בפעילויות, בסביבת העבודה, בשיתופי הפעולה ויתר השינויים שהארגונים חוו בתקופה זו יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על אופיים, תפקודם, ושרידותם של הארגונים. כבר בשבוע השני למלחמה היה ברור לצוות המרכז כי ישנה כאן תופעה חדשה וחשובה שיש לחקור אותה, להבינה ולתעדה, ושיש לעשות זאת בלא דיחוי, בבחינת "להכות בברזל בעודו חם". עקב כך נערכנו במהירות לביצוע מחקר על תפקודם של ארגוני החברה האזרחית עוד בזמן המלחמה. מחקר זה משקף את המדיניות של המרכז לערוך מחקר שהוא רלוונטי לשיח הציבורי בישראל ושיש לו ישימות לקביעת מדיניות ציבורית.
מטרת השלב הראשון של המחקר היתה הבנת תפקודה של החברה האזרחית – אזרחים וארגוניהם - בזמן המלחמה, וכיצד התאימו הארגונים את פעילותם לנסיבות בעת חירום, כיצד השפיעה היערכותם על תפקודם, משאביהם וניהולם, הבנת יחסיהם עם הממשלה והרשויות המקומיות במהלך המלחמה, ועמדותיהם באשר למקומם של ארגוני חברה אזרחית בזמן חירום ובעיתות שגרה. בשלב השני של המחקר המטרה היא לבחון את השפעתה ארוכת הטווח של תקופת המלחמה על הארגונים שנחקרו בשלב הראשון, לבדוק אם חלו שיוניים משמעותיים בסביבת העבודה שלהם, ביציבותם ובדפוסי הפעולה שלהם.
בשלב הראשון התבסס המחקר על שילוב שתי שיטות מחקר – סדרת ראיונות עומק עם אנשי מפתח ב-37 ארגונים שהיו מעורבים בדרכים שונות בהיענות למצב בצפון וסקר טלפוני של האוכלוסייה הבוגרת בישראל לבחינת היענות הציבור למצב בצפון.
בשלב השני אנו עורכים סדרה של ראיונות המשך טלפוניים עם הארגונים שהשתתפו במחקר בחלקו הראשון.
צוות המחקר כולל את פרופ' בני גדרון, דר' חגי כץ, גב' אסתר לוינסון, גב' יעל אלון, גב' עינת רביב, גב' הילה יוגב וגב' מירי יעקובי.
דו"ח מחקר המסכם את ממצאינו משלב א' יצא לאור בעברית ובאנגלית. כן התפרסם מאמר המבוסס על המחקר בכתב העת חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל. בהמשך אנו מתכננים להרחיב את המחקר ולהוסיף קבוצות נוספות של ארגונים – ארגונים נוספים שהיו מעורבים בהיענות לצרכי תושבי הצפון אך לא נכללו מסיבות טכניות בשלב א', ארגונים מקומיים קטנים שלא היתה אפשרות ליצור איתם קשר בימי המלחמה, וכן ארגונים של היו מעורבים בהעינות לצרכי תושבי הצפון בימי המלחמה וישמשו כמעין קבוצת ביקורת. כן אנו שואפים להוסיף למחקר מימד השוואתי בינלאומי המשווה את תפקוד החברה האזרחית בישראל בזמן המלחמה לזו בארה"ב אחרי ה-11 בספטמבר והוריקן קתרינה, בהשתתפות חוקרים אמריקאים. בתכנית הגשת הצעות למימון המחקר הבינלאומי לקרנות מחקר תחרותיות.
חברה אזרחית בעיתות חירום – רשימת המרואיינים
חברה אזרחית במלחמת לבנון השנייה – דו"ח המחקר משלב א' של המחקר
החברה האזרחית והשלטון המקומי: ארגוני החברה האזרחית בשתי ערים ובשלוש מועצות אזוריות והתייחסות הרשות המקומית אליהם, 2000 – 2003
עבודתם של דר' משה שריר, סיביל היילברון ודר' אלון לזר עוסקת בפן חשוב אבל נסתר של ארגוני המגזר השלישי בישראל: פעילותם בדרג המקומי ויחסיהם עם הרשות המקומית. לעתים קרובות מאד ארגוני החברה האזרחית קמים סביב סוגיות מקומיות ופעילותם מושפעת ומשפיעה על המציאות המקומית. המחקר, שהתמקד בשתי ערים גדולות במרכז הארץ ובשלוש מועצות אזוריות שופך לראשונה אור על היבט זה. ההבדלים בתמהיל הארגונים בין הערים לבין המועצות האזוריות מצד אחד, ובין שני הישובים העירוניים וגם בין הישובים הכפריים מצד שני, מכוונות את הזרקור אל התנאים החברתיים/דמוגרפים/פוליטיים שעליה צומחים ארגוני המגזר, וגם אל התפקידים שאותם ממלאים ארגוני המגזר השלישי בדרג המקומי בהשוואה לרשויות השלטון המקומי. מערכת היחסים בין הארגונים לרשויות השלטון המקומי, כפי שהיא מצטיירת מהמחקר מצביעה על בורות של הרשויות (העירוניות) לגבי הארגונים הפעילים בקרבה, בורות שתוצאותיה היא התייחסות חד-ממדית המחמיצה את פוטנציאל המעורבות של פעילי הארגונים בנושאים חברתיים. ההתייחסות אל הארגונים היא לעתים כאל "קבלני-משנה" של הרשות, לא כאל גורמים שיש להיוועץ איתם, לשתפם בהחלטות או לפחות לשמוע את חוות דעתם.
המחקר פותח פתח לכיוון חדש וחשוב של מחקר על המגזר השלישי, שאולי יביא יום אחד ראשי רשויות מקומיות לראות בפיתוח החברה האזרחית במקומותיהם מטרה ראויה שהם היו רוצים לטפחה, ובכך לתרום לרווחת יישובם.
דו"ח המחקר יתפרסם בקרוב.
התמקצעות המחאה? מאפיינים ומגמות בקרב ארגונים קוראי תגר לשינוי חברתי בישראל (1981-2001)
מחקר זה מאת ד"ר רוני קאופמן ופרופסור בנימין גדרון עוסק במיפוי וניתוח מגמות בדפוסי הקמה ורישום של ארגונים פורמאליים שהוקמו על ידי אזרחים במטרה למחות ולקרוא תגר על מרכיבים שונים של הסדר הציבורי המקובל ולדרוש ולקדם שנוי חברתי. בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לתופעה של גידול משמעותי בכמותם ובפעילותם של ארגונים לשינוי חברתי בישראל והפיכתם לגורם משמעותי בעיצוב השיח הציבורי והפוליטי. באמצעות פעילות של עובדים בשכר ומתנדבים ארגוני שנוי חברתי משפיעים על השיח הציבורי בסוגיות העומדות במרכז סדר היום הארצי והמקומי קהילתי. ארגוני שינוי חברתי משתתפים בתהליכי עיצוב מדיניות ציבורית והתווית ערכים. ארגוני שנוי חברתי עוסקים גם בסנגור ומגנים על זכויותיהן של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות ומקופחות.
ניתן להשיג את דו"ח המחקר במרכז.
מגזר הקרנות הפילנתרופיות וארגוני המימון בישראל – מאפיינים, תפקידים, יחסים עם הממשלה ודרכי התנהלות
בעידן הגלובליזציה וכלכלת השוק וצמצום המימון הציבורי לנושאים חברתיים, קרנות פילנתרופיות ממלאות יותר ויותר תפקידים חשובים בחברה, בעולם כולו וגם בישראל. מחקר זה, מאת פרופ' בני גדרון, גב' יעל אלון, גב' אביטל שלנגר ודר' רביב שוורץ, מציג לראשונה נתונים אמפיריים על "מגזר הקרנות וארגוני המימון" בישראל – אלה הרשומים בארץ וכן קרנות זרות שאינן רשומות פה. למחקר שני חלקים: (1) תמונת מקרו: ניתוח של קרנות וארגוני מימון הרשומים בישראל עפ"י מידע הקיים ב"מסד הנתונים של המגזר השלישי". מדובר בארגוני מגזר שלישי (בעיקר עמותות והקדשות), שהפונקציה המרכזית שלהם היא מימון (של פרטים או ארגונים). (2) תמונת מיקרו: ניתוח של ראיונות עומק עם מדגם של מנהלי או נשיאי 28 קרנות וארגוני מימון הפעילים בישראל, חלקם רשומים וחלקם אינם רשומים בישראל. להשלמת התמונה נערכו ראיונות עומק גם עם נציגי 15 ארגוני מגזר שלישי הזוכים למענקים מקרנות וכן 5 מנכ"לים או מנכ"לים-לשעבר של משרדי ממשלה הקשורים לפעילות אינטנסיבית של קרנות.
מעבר לנתונים המספריים, מבט-על של "מגזר הקרנות וארגוני המימון" הפעילים בישראל מצביע על שני מאפיינים בולטים: (1) בישראל ישנה פעילות רבה של קרנות זרות. ההערכות הן של סכומים .. (נתונים מספריים) . לנתון זה יש קשר לתמיכה המסורתית של יהודים בגולה לנעשה בישראל אבל בשנים האחרונות פעילות בארץ קרנות זרות לא-יהודיות רבות. בעידן הגלובליזציה בולט מאד הנתון שישראל מייבאת כספים פילנתרופיים בהיקפים גדולים, בעוד שבעולם המערבי מקובל שקרנות משקיעות בפרויקטים בינלאומיים מחוץ לארצן. (2) ניתוח של הקרנות בארץ, בהשוואה לקרנות בארה"ב מראה על אוריינטציה שונה לחלוטין. בארה"ב פיתוח מוסד הקרן הפילנתרופית קשור לפעילות של פרטים בעלי ממון שהקדישו את כספם למטרות שהם קבעו ובנו מסגרת שתבטיח פעילות זו לשנים ארוכות. בישראל, האתוס של מוסד ה"קרן" קשור לקרנות הלאומיות שהוקמו בתקופת טרום המדינה. קרנות אלה מבוססות על כספי תורמים רבים מחו"ל ועל יעדי הכספים הנתרמים מחליטים נשואי התרומה ולא נושאיה.
לפרטי דו"ח המחקר |