1969                 ממשלת ישראל מחליטה להקים את "אוניברסיטת הנגב". יגאל אלון, סגן ראש הממשלה ושר החינוך, מכריז על פתיחת שנת הלימודים הראשונה.

1970 – 1975      באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, למדעי ההנדסה, למדעי הרוח והחברה ומרכזה ב"בית היאס" בעיר. המכונים למחקר שימושי הופכים לחלק מהאוניברסיטה.

                        לאחר מותו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, הוסב שמה של האוניברסיטה ל: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

נחנכים הפקולטה למדעי הבריאות ובית הספר לרפואה. בשדה בוקר מוקמים, במסגרת "חוק בן-גוריון", המכון לחקר המדבר והמרכז למורשת בן-גוריון המכיל גם את ארכיוניו של ראש הממשלה הראשון.

החל להיבנות הקמפוס החדש, בסמיכות לבית החולים.

מוקמת היחידה למעורבות חברתית.

מספר הסטודנטים עולה מכ-1300 ל-4038. מתוך כ-700 חברי הסגל האקדמי, 150 הם עולים חדשים.

1976 – 1980      נפתחות מכינות קדם-אקדמיות. מוקם מרכז המחשבים.

נפתח פרויקט "הדירות הפתוחות".

שיחות ישראל-מצרים מתקיימות בקמפוס האוניברסיטה. מנחם בגין ואנואר סאדאת מבקרים באוניברסיטה ב-27.5.1979.

המועצה להשכלה גבוהה מסמיכה את האוניברסיטה להעניק תארי דוקטור לפילוסופיה (Ph.D.) ודוקטור לרפואה (M.D.).

נפתח בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש ליאון ומתילדה רקנאטי.

המכון לחקר המדבר נקרא ע"ש יעקב בלאושטיין.

1981 – 1985      נפתחים המחלקה לעבודה סוציאלית ובית הספר ללימודי המשך.

המחזור הראשון של בית הספר לרפואה משלים את לימודיו, וכן מחזור ראשון של אחיות אקדמאיות.

תערוכה ראשונה בגלריה ע"ש אברהם ברון, בבניין הספרייה ע"ש זלמן ארן.

                        המחלקה למתמטיקה הופכת למחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב.

נפתחת התוכנית לתלמידי חו"ל.

האוניברסיטה נמצאת בקשיים כלכליים. למרות זאת, חל גידול של 17% במספר המבקשים להתקבל ללימודים. שוחרי האוניברסיטה בעולם מסייעים לאזן את תקציבה.

1986 – 1990      אוניברסיטת בן-גוריון נבחרת להיכלל בין 50 אוניברסיטאות בעולם בתוכנית מלגות סאסאקאווה היוקרתית.

                        נפתחת תוכנית לתואר שני בביוטכנולוגיה.

                        נחנך "שער השלום".

                        הסטודנטית הבדואית הראשונה בארץ מסיימת את לימודיה ל-B.A..

                        למעלה ממיליון דולר נאספים בערב אחד במהלך מושב חבר הנאמנים למען קרן לסיוע לסטודנטים עולים.

1991 – 1995      מוקמים מרכזים חדשים לחקר הסרטן.

                        נחתם הסכם בין אונסק"ו לאוניברסיטה – הסכם ראשון בין סוכנות של ארגון האו"ם למוסד מחקר ישראלי.

תוכנית ראשונה בארץ לתואר שני בכתיבה ספרותית.

נחתמים הסכמים לשיתוף-פעולה עם מדינות רבות, במזרח התיכון וברחבי העולם. סטודנטים מסין מגיעים ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון.

                        הקמפוס צומח במהירות ובניינים חדשים נחנכים.

                        מספר הסטודנטים מגיע ל-10,000.

1996 – 2000      מוקם בית-הספר לניהול.

                        מוקם בית הספר ללימודי מחקר מתקדמים ע"ש קרייטמן, במסגרתו לומדים מעתה כל הסטודנטים לתואר דוקטור. קרן עמיתי קרייטמן מעניקה מלגות נדיבות למצטיינים ביותר בין הלומדים לדוקטורט ולבתר-דוקטורט.

מוקם המכון למחקר יישומי במדעי החיים.

נפתחות מחלקות להנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת מערכות תקשורת, לימודי המזרח התיכון, פוליטיקה וממשל ותוכנית לרפואת חירום.

בין המרכזים החדשים שנחנכו: מרכז זלוטובסקי לחקר העצב, מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית, מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה, המרכז הרב-תחומי לחקר הזיקנה והמרכז לחקר החברה הבדואית.

נפתחת תוכנית לרפואה בין-לאומית בשיתוף עם אוניברסיטת קולומביה בארה"ב.

מוקם המרכז הלאומי לאנרגיית השמש ע"ש בן-גוריון.

2001 – 2005       נפתח קמפוס האוניברסיטה באילת.

החלה לפעול תוכנית האקדמיזציה של קורס הטיס של חיל האוויר.

נחנכים מרכז "הקשרים" לספרות ותרבות יהודית וישראלית, מרכז VLSI (מעגלים משולבים), מרכז גאון לתרבות הלאדינו, המרכז לחקר החברה והפוליטיקה האירופית, ועוד.

בשדה בוקר מוקם מכון צוקרברג לחקר המים.

                        קריית האוניברסיטה בבאר-שבע נקראת על-שם משפחת מרקוס. נחנכים בניינים חדשים, הכוללים תשתיות מתקדמות למחקר והוראה.

מוקם המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.

הונחה אבן הפינה לפארק לטכנולוגיה עילית לצד האוניברסיטה, ונחנכו תחנת רכבת חדשה וגשר מקסיקו המחבר אותה לקמפוס.