|
|
| אז למה הדגים ב'סטרס'? |
|
|
|
אז למה הדגים ב'סטרס'? מאת: רחלי אבידוב גיליון: 2293
בשקט בשקט, הופכת אילת למעצמה בינלאומית בתחום הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית . השבוע, בטקס סיום השנה והענקת הפרסים למצטייני המגמה שערך הקמפוס העירוני, אפשר היה להבין למה: הפרויקטים של הסטודנטים שמסיימים תואר ראשון במסלול הטרי והיוקרתי הם פורצי דרך, איכותיים ומעוררים עניין בינלאומי . ברמה המעשית, הם גם פותרים בעיות 'סטרס' אצל דגיגים, משפרים טיפולי פוריות אצל דגים ואפילו יעזרו לכם לרזות!
המגמה לביולוגיה ולביוטכנולוגיה ימית באילת מצליחה בקלות להביא את דיקן הקמפוס העירוני, פרופ' שאול קרקובר, לחייך מאוזן לאוזן. למה? כי מלבד הריכוז של סטודנטים מוכשרים שעומדים בחזית המדע, המגמה מגשימה את החזון של הקמפוס ויוצרת תחום ידע ייחודי לאילת. המגמה משתמשת במשאבי הטבע האזוריים באופן אופטימלי ומבססת את מעמדה של העיר וגופי המחקר הימיים בה, כמעצמה בינלאומית שבעתיד תביא לנהירתם של סטודנטים מכל רחבי העולם שיגיעו ללמוד כאן. "מרגע שהגעתי לכאן והתחלתי ללמוד את התחום, שמתי לב שאילת היא מעצמה בינלאומית בתחום של ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. אנחנו כבר כאלו כעת ונהיה עוד יותר בעתיד" מבטיח קרקובר. "יש לנו ריכוז כוחות עצום בתחום: 11 חוקרים בכירים במרכז לחקר חקלאות ימית, כ- 10 חוקרים בכירים במכון הבינאוניברסיטאי, בקמפוס יש לנו את פרופ' אמיר שגיא וד"ר נדב ששר, וכעת - בוגרי המחזור הראשון. מסביבנו יש מפעלי דגים ואצות, 'ריף הדולפינים', 'המצפה התת ימי', 'ערדג'. מבלי יודעין, אילת הפכה למעצמה", אומר קרקובר. וכראוי למעצמה, את טקס סיום השנה של בוגרי המגמה החדשה והיוקרתית ציינו בחגיגיות ובהרבה גאווה בקמפוס המקומי. עבודות הגמר של הסטודנטים, רובן ככולן עבודות מדעיות שנערכו בצמוד לחוקרים בכירים במוסדות המחקר הלוקאליים, הוצגו בפני הציבור על גבי פוסטרים, ושלושה סטודנטים מצטיינים זכו בפרס כספי ותעודות הערכה. אך זה לא העיקר. מרבית הסטודנטים ובכללם הזוכים ימשיכו לתארים שניים ומעבר לכך - ישתלבו בעבודה במעבדות המחקר וימשיכו לשמור על אוצר הטבע שלנו - הים.
איך כלובי דגים פוגעים באלמוגים?
בשמיעה ראשונה, נראה שעבודת מחקר של סטודנט לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית נטולת איזשהו שארם סקסי. כמה עניין אפשר למצוא בבהייה במבחנת מי ים הכוללת ביצי דגים או פלנקטון? זה לא בדיוק החומר ממנו עשויות טלנובלות, כך חשבתי, עד ששוחחתי עם ד"ר נדב ששר, ד"ר לביולוגיה ימית בקמפוס באילת, חוקר, בונה שוניות מלאכותיות ומרכז הפרויקט. למה הדגים סובלים מ'סטרס' ואיך אפשר לעזור להם? איך אפשר לערוך טיפולי פוריות מוצלחים לדגים ואיך בודקים האם האלמוגים נפגעים מכלובי הדגים, הם רק חלק מהשאלות שעמדו במוקד מחקריהם של הסטודנטים במגמה היוקרתית. 14 סטודנטים הציגו השבוע את עבודות הסיום שלהם באילת לאחר שבשבוע שעבר הוצגו העבודות בקמפוס בבאר שבע. נדב ששר, מרכז הפרויקט, מספר על הזוכים במקומות הראשונים והפרויקטים המסקרנים: "אחד הסטודנטים שלנו, שחקר את קקטוס ה'אודיה' המשמש להרזיה, מצא דרך לשפר את ריכוז החומר הפעיל בקקטוס. לגילוי הזה יש משמעות מסחרית חשובה מאוד, בסופו של יום, לאנשים יותר נוח לבלוע קפסולות שיעזרו להם להרזות ולא ללעוס קקטוס", מספר ששר. למקום השני והשלישי הגיעו הסטודנטים אוהד שנקר (שני) וחנית מזרחי (שלישי), שחקרו השפעת הורמוני גדילה בדגים בשיתוף החוקרות האילתיות ד"ר איריס המאירי וד"ר חנה רוזנפלד מ'המכון לחקר ימים ואגמים'. למקום הראשון הגיעה הסטודנטית חני פייביש, שבדקה שימוש עתידי אפשרי באפקט שנראה מתחת לכלובי הדגים על גידול מסחרי של אלמוגים. לכל המחקרים שערכו הסטודנטים, קשר ישיר לבעיות בוערות עמן מתמודדים חקלאים. כך למשל, מצא אחד הסטודנטים דרך לשפר את התמודדות הדגיגים עם מצב של 'סטרס': "בחוות גידול חקלאיות שמים הרבה דגיגים בתוך מכלים. הצפיפות גורמת לדגיגים ללחץ ואז הם מתים. הדגיגים אמנם לא מתים מ'סטרס', אבל הם הופכים להיות רגישים יותר וחולים יותר. סטודנט שלנו מצא תוסף מזון שמשפר לדגיגים את המערכת החיסונית", מספר ששר, "אז נכון, הם לא רגועים יותר, אך הם יותר עמידים", הוא צוחק. במקרה אחר, סטודנטים הצליחו לשפר טיפולי הפריה בקרב דגים. למה דגים זקוקים לטיפולי פוריות? "בדרך כלל, דגים שבוחרים לרבייה הם דגים מובחרים שמייצרים ביצים רבות ויש להם יתרונות נוספים: לביצים שלהם יש שרידות גבוהה, יש להם יכולת השרצה גבוהה. אם חקלאי קנה להקת רבייה, וזו בדרך כלל איננה כוללת דגים רבים, והוא מגלה שיש בעיה, הדג יכול לעבור טיפול פוריות: עושים הפריה מלאכותית בתוך דלי או מיכל. התוצאה: אלפי ביצים מופרות מהן ייצאו אלפי דגיגים. הסטודנטים שלנו לקחו הורמון רבייה של דג אחד, העתיקו אותו והתאימו אותו לדגים מסוגים אחרים, ובכך מתאפשרים טיפולי פוריות לדגים מסוגים שונים עם אותו ההורמון". ד"ר צברי - מאחוריך!
ניצחון הסטודנטים
למרות הרצון העז של הקמפוס לפתוח את המגמה היוקרתית קצת לפני תחילת השנה, חשו בקמפוס שהם עדיין לא מוכנים מספיק בשביל לפתוח את התכנית: "הסטודנטים התארגנו בעצמם וביקשו שהתכנית תתחיל כבר השנה. אמרו להם שיהיו בעיות וצרות והם התעקשו", מספר ששר. בסופו של דבר, בקמפוס מסכמים שנה טובה במיוחד. התערוכה היא אחת ההוכחות לכך, התוצאות בשטח - גם. "עבודות הסיום של הסטודנטים שלנו הן לא פעם הפתרון המסחרי של היום הבא", אומר ששר. "אנחנו מנסים להסביר להם שהם עושים משהו מאוד גדול, אבל הם מאוד צנועים. דוגמה טובה לכך היא פיילוט הוצאת כלובי הדגים ליבשה. קיימת בעיה שבים המים שוטפים את כלובי הדגים, וכך, כל החיידקים נשטפים. מה עושים ביבשה? יש כמה פתרונות בעולם, אך הם יקרים מאוד. שני סטודנטים מהקמפוס, בהנחיה של נועם מוזס מ'המכון לחקר ימים ואגמים' פיתחו שיטה לניקוי והריגת חיידקים בצורה יחסית זולה ויעילה בשימוש של אולטרה סגול. בקרוב, חברה ישראלית תתחיל לשווק את הפיתוח הזה למקומות נוספים בעולם", מספר בגאווה נדב ששר, "בסוף צריך לזכור, שמאחורי הגילויים וההמצאות הללו עומדים סטודנטים לתואר ראשון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
| |
|
|
| Powered by Microsoft Sharepoint |
|
|
|
|