בדברים שנשאה בפני הסטודנטים, חברי סגל האוניברסיטה באילת ותושבי העיר  שטחה יו"ר "קדימה" את משנתה המדינית. לא היה זה ביקורה הראשון בקמפוס האילתי של אוניברסיטת בן-גוריון באילת. הגב' לבני היתה אורחת הכבוד בחבר הנאמנים ה- 34 של אוניברסיטת בן-גוריון, שהתארח באוניברסיטה באילת במאי 2004, כאשר שימשה כשרת הקליטה בממשלה ה- 30. היה זה בשנתו השניה של הקמפוס באילת, עת למדו בו כ-200 סטודנטים. כיום לומדים בקמפוס קרוב ל-800 סטודנטים  גידול שאין לו אח ורע במוסדות להשכלה גבוהה בארץ.

בנאומה פנתה לבני בקריאה לסטודנטים של הקמפוס והאיצה בהם לעסוק בפוליטיקה כשליחות: "פוליטיקה זה לא דבר ששייך לכמה אנשים שרצים לשחות בביצה מעופשת ולקמבן לעצמם תפקידים. ככל שתהיו יותר פעילים, אני כמעט אומרת בכל מפלגה שהיא, כל עוד תהיו מונעים מרצון לעשות שינוי- תעשו את זה. אל תתנו את המדינה בידי אנשים שלא הייתם שולחים עם פתק למכולת".

לצד התייחסותה של חברת הכנסת לבני לפתרון של שתי מדינות לאום כפתרון כולל, היחיד שישמור על ישראל כמדינה יהודית, גילתה יו"ר האופוזיציה בנאומה כי בפגישתה עם רה"מ בנימין נתניהו, על רקע המשבר בקדימה ושאלת הצטרפותה של קדימה לממשלתו, ביקשה לבדוק את יחסו לקידום תהליך השלום, והתאכזבה: "רציתי לראות שיש אצל ביבי ואצל מפלגתו הבנה שיש מחיר לאי הסכם. יש מחיר לזמן העובר ללא הסכם וזה, לא ברור אצלם". יו"ר "קדימה" מתחה ביקורת על רה"מ נתניהו גם בהקשר למשבר עם תורכיה: "איפה היה ראש הממשלה כשדבר כזה קורה? שלושה ימים לא היה ברור אם הוא מגבה, או מגנה"...

בתום נאומה  השיבה הגב' לבני לשאלות הסטודנטים.  לשאלה מהו הרף העליון של המחיר אותו הייתה מסכימה לשלם עבור שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, השיבה: "כיון שאנחנו בשלהי משא ומתן לא אנקוב מחיר. עובדתית - הייתי שותפה בממשלה ששילמה עבור שחרור טננבאום  והצבעתי נגד. כשהצבענו על החזרת גופותיהם של גולדווסר ורגב תמכתי, בלב כבד. ניהלנו מו"מ לשחרור גלעד שליט ולא הסכמתי לתנאי החמאס. מדינת ישראל נלחמת על קיומה הרבה שנים. יש לכך מחירים כבדים לחברה, גם בנושא הזה צריך לגלות הבנה". 

כן נשאלה האם קדימה תימחק מהמפה הפוליטית עקב המשבר הנוכחי, והשיבה: "זו לא תופעה של השבוע האחרון. קדימה דוכאה מהיום שקמה. בתקופת שרון טענו שהיא מפלגה של איש אחד. ברק ונתניהו חברו לפרק את קדימה בנחישות עד כדי שינוי החוק לצורך זה. מרכז היא השקפת עולם, לא ואקום בין ימין לשמאל שמנוצל בידי גורמים למימוש האינטרסים של עצמם ולכן, יש לקדימה מקום. אני לא מדברת במונחים של הישרדות, קדימה תנהיג את המדינה, קדימה יכולה לא רק להיות המפלגה הגדולה בישראל, אלא גם להרכיב את הממשלה הבאה".

הביקור, שאורגן על ידי אגודת הסטודנטים של הקמפוס בראשותה של היו"ר שירית יפת, נפתח בברכתה של יו"ר אגודת הסטודנטים ובנאום בו חזר ראש עיריית אילת, מר מאיר יצחק-הלוי, על מחויבותו להמשך פיתוחו של הקמפוס.

ראש מינהל הקמפוס, מר איתן ריהן, סקר בפני חברת הכנסת לבני את ההיסטוריה של קמפוס אילת מהיום בו התקבלה החלטת ממשלת ישראל (מס. 410) שהביאה לפתיחתו על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הציג את תרומתו של הקמפוס לעיר אילת והערבה ואת מצבו הנוכחי: "עם כ-800 סטודנטים, 38 חברי סגל מנהלי, שלושה חברי סגל אקדמי קבוע ו-130 מורים מן החוץ, הקמפוס זקוק לחדרי כיתות, מעבדות ומשרדים נוספים". התשובה לצרכי ההתפתחות והגידול של קמפוס אילת נמצאת בתוכנית אב שהושלמה במקביל לתכנית אסטרטגית שהונחה על שולחן הות"ת והמתייחסת לצרכים המיידיים והעתידיים של אוניברסיטת בן-גוריון באילת.

תוכנית האב לפיתוח הקמפוס כוללת, בנוסף לכיתות משרדים ומעבדות, גם קרית מעונות ומרכז סטודנטיאלי שיאכלסו 500 סטודנטים. בימים אלה נשלמת בנייתו של הראשון מבין שבעת בנייני המעונות אשר, בשנת הלימודים הקרובה, תשע"א, יאכלס את 72 הסטודנטים הראשונים. ריהן הציג גם את החזון של הקמפוס האילתי והתכנית להגדלת מספר הסטודנטים ל-2000 בחמש השנים הקרובות על ידי הוספת תוכניות לימודים ייחודיות  לתואר ראשון, שני ושלישי,  כמו גם  הגדלת הסגל האקדמי הקבוע לשלושים, תוך הקצאת משאבים למענקים שיעודדו חוקרים אנשי אקדמיה לעבור להתגורר באילת, להצטרף לשלושת החלוצים שכבר עשו זאת.

"פנינו לשני ראשי ממשלה בבקשה להכריז על הקמפוס כעל יעד לאומי. עד כה לא הורמה הכפפה", אמר, וביקש מח"כ לבני שתהייה לקמפוס לפה אל מול הנהגת המדינה.

רמ"ן קמפוס אילת איתן ריהן מקבל את פני חה"כ ציפי לבני , ברקע – בניין המעונות

חה"כ לבני פוגשת סטודנטים
מימינה – שירית יפת, יו"ר אגודת הסטודנטים של קמפוס אילת.
בפינה השמאלית: סגן ראש העיר אילת מר יהודה מורדי