יצירת האומנות המעטרת את קירות הקומה השנייה בבניין בית הספר הבינלאומי למלונאות ותיירות, היא תרומתה של העיר קאמן בגרמניה, הקשורה עם אילת בברית ערים תאומות. היצירה, פרי עמלו של האומן ריימונד קספר, מורכבת מ-50 עמודי עץ שחורים המשקפים בעיני האומן את שואת אירופה ואת והתקומה של עם ישראל בארצו. על הלוח הראשון טרח האומן לציין רשימה של הוגי דעות, משוררים, מוזיקאים וחתני פרס נובל בפיסיקה, רפואה וספרות שכולם יהודים דוברי גרמנית. לצידם צייר האומן הגרמני את הסופר ש"י עגנון שהיה הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל במועד הכנת היצירה.

קמפוס אילת החליט להוציא את ש"י עגנון מבדידותו. באחרונה פנה דיקן הקמפוס, פרופ' שאול קרקובר לחוקרים ישראלים שזכו בשנים האחרונות בפרס נובל, וקיבל את אישורם להוסיף את שמותם ודיוקנם ביצירת אומנות חדשה שיוצרת שיח עם היצירה הקודמת.  חתני פרס נובל שנתנו עד כה את הסכמתם הם פרופ' אהרון צ'חנובר, ביוכימאי מהטכניון, זוכה פרס ישראל לחקר הביולוגיה, 2003  וחתן פרס נובל בכימיה, 2004, וכן פרופ' ישראל אומן, מתמטיקאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שזכה בשנת 2005 בפרס נובל לכלכלה על מחקרו בתחום תורת המשחקים. אמיר אלקיים, אומן ומורה לאומנות באילת, התנדב להוסיף את הלוחות שיכבדו וינציחו את פועלם של חתני פרס נובל החדשים.  העמוד המנציח את פועלו המחקרי של פרופ' אומן, הוצב כבר בקמפוס ביוני 2010 במעמד הרקטור הנכנס פרופ' צבי הכהן.

לרגל חשיפת היצירה המנציחה את פועלו המחקרי, ביקר חתן פרס נובל, פרופ' אהרון צ'חנובר בקמפוס ונשא הרצאת אורח. הקהל האילתי הגיע לטקס החשיפה של יצירת האומנות ולהרצאה. את הרצאתו ייעד פרופ' צ'חנובר לקהל הרחב. למחקריו של פרופ' צ'חנובר השלכות מרחיקות לכת בהבנת מחלות שונות, בהן מחלת הסרטן, ובפיתוח שיטות חדשות לריפויין. פרס הנובל הוענק לו על עבודה משותפת עם פרופ' אברהם הרשקו ואירווין רוז, שבחנה את האופן שבו מייצר הגוף האנושי חלבונים כדי להגן על עצמו מפני זיהומים.  מחקריו בתחומים הובילו לנושא ההרצאה שייתן פרופ' צ'חנובר באוניברסיטת בן-גוריון באילת.

כתבה מהעיתון על הנושא מצורפת: